מועדון JEEP במכתש הגדול ועל גבול שמורת מצוק הצינים

נפגשנו בבוקר בכניסה לירוחם. חצי שעה לפני הזמן ורוב המשתתפים כבר חונים בחניה. ממתינים לשאר, בינתיים אוכלים, מנשנשים, מסתובבים, מגלים מכוניות מדוגמות עם מקררים, ארגזים וציוד מקצועי, מדברים על חברים משותפים. בינתיים כולם מגיעים, שיחת הכרות, תדריך, חלוקת מכשירי קשר ויוצאים.

ירוחם (בשמה המקורי כפר ירוחם) נוסדה בינואר 1951 ככפר כורים העוסקים בכריית חול, פוספט וקאולין במכתש הגדול ובחציבת אבנים באיזור וטחינתם במחצבת אבן וסיד.

למן היווסדו, התקשה כפר ירוחם לעמוד בכוחות עצמו ולכן קיבל עזרה מגופים שונים אשר תרמו לו מוצרים ואמצעים לקיום מינימלי.

הדרך מזרחה, החוצה את ירוחם ויורדת לתחתית המכתש הגדול היא דרך הנפט. דרך הנפט התחילה בצומת הנגב והיא הכשירה את הגישה אל מקום הקדיחה בתחתית המכתש הגדול. הדרך נסללה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, בידי החברה לפיתוח הנפט בא''י שהייתה מסונפת לחברת הנפט העירקית (IPC).

הנוף המישורי של ירוחם נשבר בפתאומיות והמכתש הגדול נפרש אל מול עינינו. עצירה קצרה במחנה הכורים ובתצפית הר אבנון ואנו כבר בתחתית המכתש.

חולפים על פני בסיס קידוח הנפט בתחתית המכתש (החברה לפיתוח הנפט בא''י, הספיקה לבנות בסיס מוצק של בטון למגדל הקדיחה, אך המגדל עצמו מעולם לא הורכב. (פלישת הצבא המצרי בשנת 1948 אל הנגב, שמה קץ להמשך התוכניות).

נופי המכתש הם מהיפים בארץ. הצבעים משתנים, איזורים טרשיים, איזורים חוליים וקירות זקופים מכל עבר.

אנו עוצרים במעבר חולי ולקראת מעלה אברהם, מדגימים הפעלה נכונה של מערכת בקרת האחיזה. (כל מי שרוצה להדגים בפעם הבאה – לא עם רנגלר!)

מעלה אברהם (ע''ש ראש עיריית רמת גן - אברהם קריניצי) אינו מעלה קשה, אך הוא ארוך, וסלעי מאוד, המחייב את הנהג לשימת לב, כי הטעויות במעלה אברהם, כואבות. קבוצה איכותית כבר אמרתי? כולם מטפסים את המעלה בקלות, ללא בעיות או סיבוכים ומבלי שהדבר גוזל מאיתנו, זמן מיותר.

מזג אויר נהדר עם עננות ורוח ערה, מאפשר לנו לעצור לארוחת צהרים בראש המעלה, מבלי צורך בהצללה.

התחנה הבאה היא בורות חצץ. זהו מתקן נבטי מרשים לאגירת מים ע''י ניצול מקסימלי של הנגר העילי היורד באיזור מצומצם. מי הגשמים מתועלים לאיזור הבורות, ממלאים את הבור במפלס העליון וכשהוא מלא, מועברים המים בתעלה, לבור הנמצא במפלס הנמוך ממנו וכך הלאה. כדי להגיע לבורות נדרשת חצייה מאתגרת של נחל חצץ.

משם מטפסת, יורדת ומתעקלת הדרך, לכיוון שדה בוקר. נוף נגלה ונוף נסתר. אנו עולים רגלית לתצפית על כל מרחב שדה בוקר, מפסגת הר קטום. הר קטום נוסף ומוכר הרבה יותר, נמצא במכתש רמון, אך שניהם חולקים את אותו שם.

משם להפסקת קפה קצרה בחורשת מעיין, תצפית מרשימת מפסגת הר צרור ואנו מתקרבים לסיום הטיול סמוך לשדה בוקר.

השמש פונה מערבה ואנו מסיימים טיול עמוס ומגוון ללא תקלות, בעיות או נזקים.

מטיילים מתעניינים, משתפים פעולה, נחמדים ונעימים, מביני עניין, הורים וילדים החולקים את אהבת נהיגת השטח והארץ ושחלקם הפכו לחברים כבר בטיולים קודמים. מה עוד יכולתי לבקש? אולי שישאירו לי את הגרנד צ'ירוקי לעוד כמה ימים...

תודה מיוחדת יש לומר לחברת מכשירי תנועה, המקפידה על פעילות מועדון ג'יפ ולמיקי, נציג החברה בטיול, שעזר להצלחתו.

אני נהנתי מאוד. חג שמח ושנה טובה לכולכם. להתראות בטיולים הבאים.