יומן מסע חוצה ישראל ב-6 ימים לרכבי 4X4 עם ובלי הילוך כוח - פסח 2023

כמידי שנה, אנחנו באתר השטח הישראלי, מוציאים כמות נכבדת של טיולי ג'יפים ברחבי הארץ, ארוכים וקצרים וברמות עבירות שונות, משתדלים ומצליחים להוציא קבוצות גדולות ומגוונות של קהל לקוחות גדול ונאמן. כך היה לשמחתינו גם השנה ובמקרה שלי, מסע חוצה ישראל לרכבי 4X4 עם ובלי הילוך כוח ל-6 ימים, ובמקביל אליי יצאו עוד מסעות ארוכים, חוצה ישראל נוסף לרכבים עם הילוך כוח בלבד ומסע חוצה נגב. בנוסף ובהמשך החג יצאו עוד המון טיולים ליום, יומיים ושלושה ברחבי הארץ כולה.

במהלך השבוע הזה של חול המועד, החברה שלנו מתנהגת כחמ"ל לכל דבר. יש קשר רציף עם כל המדריכים לכל משך הטיולים, התיאומים נעשים מול כוחות הביטחון, הרט"ג, השירות המטאורולוגי וכל מי שרק צריך, כדי לתת מענה בזמן אמת לכל בעיה שתצוץ.

ביום חמישי בערב, בצאת החג ורגע לפני שהחגיגה התחילה, החל ירי טילים על ישובי הצפון. המשתתפים בקבוצות השונות החלו לשאול שאלות ולהביע דאגה שכן בעוד שעות ספורות, אנחנו אמורים להפגש בנקודת המפגש שנקבעה קרוב מאוד לגבול הצפון. תוך דקות התנהלה לה שיחת ועידה לטובת סיעור מוחות בין עופר אוגש, מנהל אתר השטח, עדי וייזל המדריך שמוביל את שיירת חוצה ישראל המקבילה ואני. אחרי כמה וכמה אלטרנטיבות שעלו באוויר, החלטנו פה אחד, שלכל אחד מאיתנו יש קבוצה ענקית של משתתפים, שמחכים לרגע הזה כבר כמה שבועות ובהתחשב במציאות החיים שלנו בארץ, נוריד מעט את נקודת המפגש מקו הגבול הצפוני דרומה, ונצא למסע כמתוכנן תוך כדי תשומת לב לכל האירועים ופתרון הבעיות תוך כדי תנועה. כל מדריך עדכן את הקבוצה שלו, שלח נקודת מפגש חדשה וזכה להיענות מלאה.
המסע יוצא כמתוכנן.

מסע חוצה ישראל ל-6 ימים פסח 2023 - יום 1

נקודת המפגש ששלחתי לקבוצה שלי היתה צומת זיוון, כ-15 ק"מ דרומית בקו אווירי לנקודת ההתחלה המקורית שהיתה אמורה להיות ביער נמרוד. נאספנו מול מפה פתוחה לתדריך ארוך יחסית, הן לגבי המצב הביטחוני וההתנהלות שלנו לצידו היום ובהמשך המסע, עברנו על המסלול, כמה דגשים לנסיעה בשיירה, מכשירי קשר, מספרי ברזל ואנחנו יוצאים לדרך.

כעבור נסיעה של כ-2 ק"מ ירדנו מהכביש ועלינו על שביל שמטפס להר בני רסן, ממשיך דרומה להר קורטם, הר חזק ותל סמקת. הפסגות כולן נישאות לגובה של למעלה מ-1000 מטר מעל פני הים, הנוף מרהיב לכל כיוון וגדר הגבול עם סוריה מלטפת אותנו לעיתים, ממרחק של כמה מאות מטרים בלבד.

בשל מגבלות התנועה בצפון וברמת הגולן בפרט, אם זה שערים נעולים, שדות מוקשים ואחרים, אנחנו משחקים בין נסיעת כביש ושטח וחולפים כמעט בכל רגע נתון על פני עשרות אנדרטאות מכל סוג שהוא, לזכרם של אלפי הנופלים שבזכותם אנחנו יכולים לטייל כאן. חלפנו על פני שמורת אירוס חושניה ובקרבת הר פרס וקצת מערבה פנינו לכיוון נחל בזלת ודליות.

עצרנו בגלגל רפאים הידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל האבנים של חתולי הבר) והוא תופעה שעד היום, החוקרים השונים אינם יודעים להסביר בוודאות. ידוע ששימש כלוח שנה חקלאי, אבל לא ברור מי בנה או השתמש בו מאחר וככל הידוע לנו כיום, האדם באותה תקופה לא החזיק בכלים המתאימים לכך.

עצרנו בחניון דליות לארוחת צהריים והמשכנו על כביש 98. מאחר ומזג האוויר חם ושרבי, מעט לפני כפר חרוב ובין הישובים אפיק ומיצר נכנסנו על שביל לכיוון מזרח שהביא אותנו לעין אי"ה שהוא מעיין עם בריכה בגודל של 4X4 מטר, זורמים בו מים נקיים וקרירים והמקום כולו מוצל ונעים לביקור ועל הדרך, אפשר להנות מהנוף המשקיף על משולש הגבולות.

חזרנו אל הכביש וירדנו ממנו שוב מיד אחרי קיבוץ מבוא חמה ועלינו על שביל הגולן שמעל מצוק הר נמרון. הכנרת פרוסה תחתינו והנוף יפהפה אז עצרנו להפסקת קפה ארוכה משהו.

המשכנו עם הכביש היורד במהירות בגובה תוך כדי סרפנטינות מרהיבות (ומהנות לנהיגה) שמובילות לחמת גדר ובהמשך לצומת צמח. מעט לפני צומת צמח פנינו לשביל העובר דרך מטעי הבננות של שער הגולן ומסדה ומגיע לכביש 90 מול קיבוץ אפיקים וכעבור חצי שעה נוספת נכנסנו לחניון הלילה בגשר הקנטרה שליד בית שאן. החבורה הקימה במהירות מאהל מדוגם והרימה ארוחות ערב מפנקות.

תוך כדי ההתארגנות במחנה, התפשטה הידיעה שהיה היום פיגוע בבקעה, אותה אנחנו אמורים לחצות מחר. המשתתפים כולם הביעו בפניי דאגה ואמרו שקיבלו עשרות טלפונים מבני משפחה וחברים, שפנו אליהם בבקשות חוזרות ונישנות לשקול חזרה הביתה. הסכמנו שנמתין ונראה מה יהיה המצב בבוקר ואז נחליט. בינתיים ממשיכים כרגיל.

מסע חוצה ישראל ל-6 ימים פסח 2023 - יום 2

הבוקר הגיע אחרי לילה חמים משהו, ריחות של קפה, חביתות ושקשוקות עולים מכל פינה ובשעה 08:00 כולם נאספים לתדריך, כולל רכב נוסף שהצטרף לשיירה. לאחר בירורים אחרונים מול החמ"ל הפרטי שלנו באתר השטח הישראלי, ההחלטה לגבי המשך הדרך נשארת בעינה ואנחנו ממשיכים כרגיל ובהתאם למסלול המתוכנן.

נכנסנו לתחנת דלק בצומת שאן לטובת תידלוק, קרח, מים וקפה ועלינו על כביש 90 לכיוון דרום. כעבור כ-50 ק"מ, בין הישובים משואה ושלומציון, ירדנו מהכביש ימינה עם שילוט לסרטבא ועלינו בכביש מפותל שטיפס מהר וגבוה כשבסופו חניון קטן. ממנו שביל הליכה המוביל למצוק של המוסטרה וממנו נשקפת תצפית מהטובות שיש על הבקעה שזכתה לכינוי "תצפית המאה".

לאחר הליכה קצרה עד קצה השביל מגיעים למצוק וממנו תצפית מרהיבה למזרח השומרון ולבקעת הירדן, בית שאן מצפון וים המלח מדרום. המצוק מהווה סמן גיאולוגי חשוב ודרכו ניתן להבחין שקרן הסרטבא הינה גוש מורם (הורסט) וממנה התצפית הכי יפה על בקעת הירדן.

חזרנו לכביש 90 בסופה של ירידה מפותלת ופוטוגנית והמשכנו דרומה. מצומת בית הערבה עלינו על כביש 1 וירדנו ממנו כעבור כמה ק"מ בצומת אלמוג, שם פגשנו שני רכבים עם שתי משפחות חדשות שהצטרפו אלינו גם הן. נכנסנו לשטח, חצינו את נחל אוג והמשכנו לטפס ולרדת דרומה לכיוון מצוק ההעתקים כשמימין לנו מתנשא ג'בל חרמון.

הקפנו את ג'בל חרמון מדרום כשפנינו לכיוון הכביש החוצה את בקעת הורקניה והמשכנו עוד קצת דרומה עד למפגש עם סמ"ש ירוק, מעט אחרי הגשר ההרוס. הכיוון הוא שוב מזרחית לכיוון מצוק ההעתקים, חצינו את נחל קדרון המטונף באשפה ופסולת וסטינו לגיחה קצרה לתצפית נוספת ממצפה נחליאלי, בתוספת מפל מרשים המשקיף על בקעת ים המלח, דרך חלון נוף שיוצר קניון נחל קדרון. כל כך יפה כאן אז עצרנו לארוחת צהריים.

המסלול יפהפה וממשיך דרומה על הסמ"ש האדום. הנסיעה בשביל המפותל מטפסת ויורדת בגובה, אנחנו פוגשים חריצי נחל רבים ושונים, חלקם דורשים הכוונה קרקעית לכל רכב בנפרד והנוף לא פחות מקסום. מצוק ההעתקים העצום נישא כחצי ק"מ מעל ים המלח, לעיתים הוא מתרחק מהשביל שלנו כמה מאות מטרים ולעיתים מתקרב לכדי כמה עשרות מטרים בלבד.

חצינו את נחל סמך ונחל טור וכעבור כק"מ אחד נוסף הגענו לחניון הלילה השני במסע שלנו במצוקי דרגות ומאחר ואנחנו מטיילים כבר יומיים מבלי לפגוש מטיילים אחרים, לא הופתענו לגלות שגם הוא ריק ופנוי רק עבורנו. הקמנו מאהל בצורת ח' גדולה שחסמה לנו עד כמה שיכלה את הרוח, המבוגרים התפנו להכנת ארוחות ערב מפוארות והילדים העסיקו את עצמם סביב המדורה.

מסע חוצה ישראל ל-6 ימים פסח 2023 - יום 3

לאחר יומיים של חום שרבי לאורך כמעט חצי מדינה, גם הבוקר קמנו לבוקר חמים ולאחר קיפול המאהל וארוחת בוקר נאספנו לתדריך. קיבלנו בחיבוקים 2 רכבים נוספים שהצטרפו אלינו ויצאנו לדרך. עלינו על השביל הירוק והמשכנו איתו לכיוון מזרח. כעבור כ-2 ק"מ הגענו למעבר עם כמה הצלבות וירידות תלולות. כולם נאספו ליד המעבר ועשינו שיעור קצר נוסף בנהיגת שטח, בחירת נתיב נכון, שילוב הילוך כוח גם בירידה חזקה ולקיחה בחשבון את זוויות הגישה והנטישה של הרכבים השונים.

כעבור 3 ק"מ נוספים הגענו למעבר נחל תקוע שדורש עבודת מע"צ ומידה של תשומת לב. בעזרת הכוונה קרקעית, כולם עברו בקלילות עם הרבה תמונות פוטוגניות.

עוד נסיעה והיעד הבא הוא טיפוס לראש חצצון, ממנו נקודת תצפית על ים המלח מהטובות שיש כאן באזור, ועל מפל חצצון מהנקודה הכי טובה שיש. יש עננות והראות לא במיטבה אבל הנוף מסביב יפהפה ומהפנט, כשים המלח פרוש תחתינו ונמוך מאיתנו בלמעלה מ-600 מטר.

המשכנו בנסיעה ארוכה בשבילי המדבר היפהפה עד לעצירה קצרה ברוג'ום א-נקה ששימשה כנקודת תצפית ובסיס של המשטרה הירדנית משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים.

אנחנו עמוק בתוך המדבר כשרוב השבילים רחבים וכבושים ומאפשרים להגביר קצב. במצפה מדרג בתחנת אום דרג' יש מבנה חד קומתי, ששימש את משטרת הגבולות הירדנית, אחת משש תחנות משמר הגבול הדרום מזרחי של יהודה בתקופה הירדנית, שהשתמשו בגמלים על מנת לפטרל בין תחנה לתחנה. אחרי כמה קנקני קפה ותה שעלו על גזיות ומלא עוגות ועוגיות עברו מיד ליד, היה צריך לשים לזה סוף ולחזור לרכבים כי יש לנו גם חניון לילה להגיע אליו.

יצאנו מהשטח לכיוון יער יתיר ובשונה ממסעות חוצי ישראל קודמים, שבהם פנינו לכיוון ערד, מנקודה זו המסלול משתנה והפעם אנחנו פונים לכיוון חניון הלילה של נחל חצץ, בקרבת מדרשת בן גוריון.

אחרי 3 ימים ששלושת הילדים שלי היו השותפים שלי למסע, בחניון הלילה של נחל חצץ העמסתי אותם לאוטו, יחד עם הבת של בת הזוג שלי, ולקחתי את ארבעתם לתחנת האוטובוס בבאר שבע, משם נסעו הביתה למרכז, כדי להספיק ולהנות מיתרת חופשת החג, גם עם החברות והחברים בבית. אז.. המשך חופשה ומסע נעימים לכולנו :)

מסע חוצה ישראל ל-6 ימים פסח 2023 - יום 4

השירות המטאורולוגי מבטיח כבר מספר ימים שהיום בצהריים, אם לדייק אז בשעה 15:00, השרב ישבר, הטמפרטורות ירדו משמעותית ושגשם כבד יפקוד את הדרום. בשעה 08:00, לאחר ששלחתי את כל הקבוצה לסופרמרקט הגדול במצפה רמון, לטובת קניות וחידוש מלאי לחציו השני של המסע, הראות לא משהו אבל הטמפרטורות כאילו אמרו בביטחון מלא, עזבו אתכם.. הם לא מבינים שם כלום בשירות המטאורולוגי.

בשעה 09:30 וכפי שקבענו, כולם הגיעו עם רכבים עמוסים מחדש בכל טוב, לגן הפסלים שבכניסה למצפה רמון. שני רכבים נוספים הצטרפו אלינו כמתוכנן ורכב נוסף עם אבא ונער מתבגר, שמצאו את עצמם לבד במדבר עם רצון עז להישאר בו, הצטרפו אלינו גם הם ואנחנו יוצאים בשיירה ארוכה של 19 רכבים וכמעט 60 איש.

כעבור פחות מק"מ עצרנו בגן הפסלים לתצפית יפה על מכתש רמון ומעט הסברים על הנוף המדהים שלפנינו.

מכתש רמון

מכתש רמון הוא המכתש האירוזי הגדול בעולם, אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטר. בצידו המזרחי הוא מחולק על ידי הר ארדון לשתי בקעות, בקעת ארדון ובקעת מחמל. רוב שטחו מנוקז על ידי נחל רמון שנקרא בערבית ואדי א-רומאן, שכן הרומאים עברו באזור הזה.
מכתש רמון מהווה אחד מחמשת המכתשים שבנגב (מכתש רמון, מכתש גדול, מכתש קטן ושני מכתשי התאומים בהר עריף). מכתש אירוזי או מכתש סחיפה, נוצר כתוצאה מסחיפת הסלע על ידי משקעים בתצורות גיאולוגיות של שכבת סלע קשה מעל לשכבת סלע רכה. סדקים בשכבה הקשה מאפשרים למים לחלחל למטה וליצור אגם המתרחב עם הזמן בראש ההר. ההבדל בין מכתש סחיפה לבין קניון הוא בכך שלקניון יש פתח כניסת מים ופתח יציאה, ובמכתש יש רק פתח יחיד המנקז את המשקעים היורדים בתוכו. בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש את שכבות הסלע הרבות והשונות שמקורן בתקופות גיאולוגיות קדומות. חולות צבעוניים הנמצאים בשכבות השונות, גם הם מראה שכיח בתוך מכתשי סחיפה.

רוב הזמן הדרך סלולה ונוחה והשיירה מתקדמת בנינוחות וברוגע על שביל ישראל, מעל ולאורך שמורת מצוק הצינים כשהכיוון הכללי הוא צפון מזרח בואכה מעלה נוח. השביל מתקרב ומתרחק מהמצוק ללא הרף וכשהוא מתקרב קשה להתאפק וכולנו יורדים מהרכבים לתצפיות נוספות.

קצת אחרי 12 בצהריים עצרנו לארוחת צהריים בתצפית מחמל. הראות כבר לא מה שהיתה בבוקר, הרוח מנשבת די חזק והשמיים שהיו כחולים האפירו. עדיין די חם ואף אחד מאיתנו לא מעוניין להאמין לחזאי שכל זה אמור להתחלף בגשם ושיטפונות.

מידי פעם אנחנו נתקלים בנחל שצריך לחצות או מדרגה שיש לטפס או לרדת. בנקודות אלו אני קורא במכשיר הקשר לכולם לצאת מהרכבים ולהתקדם אליי כדי לשמוע הסבר על הדרך הנכונה לעבור את המכשול, לראות נהגים ורכבים אחרים עוברים אותו והכי חשוב, כי יש עבודות מע"ץ וצריך כאן כמה זוגות ידיים עובדות.

בתום נסיעה של כ-24 ק"מ לאורך המצוק הגענו למעלה נוח, אללה ירחמו, וגילינו שהוא עבר ממש לא מזמן, "טיפול" של כמה כלים צהובים וכבדים והפך להיות כשמו כן הוא, "מעלה נוח לאללה" בצורה של סתם עוד שביל כבוש. אמנם השביל הכבוש עם הנוף הכי יפה בארץ, אבל עד להודעה חדשה, עבירות אין לכם מה לחפש פה.

בשעה 15:00 חזרנו לרכבים והתחלנו לרדת את מעלה נוח הכבוש. תוך כדי החל טיפטוף שהלך והתגבר במהירות וכשהגעתי לאמצע המעלה כבר ירד מבול. באופן אישי לא ראיתי ככה את המכתש מעולם. גשם חזק מאוד מכל עבר והצמיגים שלי משפריצים בוץ ומים. נראה ונשמע לא אמיתי ואיפה החזאי ההוא מהבוקר שאני חייב לו התנצלות על הטלת הספק ועל הדרך, רוצה לומר לו תודה על מופע הטבע המדהים שאירגן לנו כאן.

עברה כבר שעה והגשם לא מפסיק כך שבמקום להמשיך לטייל קצת ברחבי המכתש, אנחנו פונים לכיוון חניון לילה הר ארדון. מעבר לכך שזהו חניון הלילה המועדף עליי באופן אישי, הוא מספיק גדול כדי לארח את כולנו, הוא ממוקם מעט בגובה מה שישמור עלינו במידה והגשמים ימשיכו לרדת במהלך הלילה ואם כבר תהיה סופה רצינית, זו כנראה המרפסת הטובה ביותר ממנה נוכל להשקיף על כל המחזה.

התמקמנו בחניון על כל שלושת מפלסיו. הגשם בא והולך, פעם בעוצמה ופעם רק בטיפטופים, הבוץ שהפך כבר מזמן לעיסה רטובה וכבדה נדבק לסוליות הנעליים ולרגע מסוים ישבנו כולם ברכבים, עד יעבור זעם.

סביבות השעה 20:00 הגשם פסק, השמיים התפנו קצת מעננים וכולנו יצאנו מהרכבים. סבב בירורים קצר שעשיתי בין המשתתפים העלה שיש 2 אוהלים אליהם חדרו קצת מים אבל אין כאן אף אחד שמתרגש מכך, נהפוכו, למרות שהטלפונים הרבים מהבית מפצירים בכולם לחזור הביתה, החבורה שלי בשיא ההתרגשות וכולם רוצים להישאר.

החזאי הבטיח שהגשם יחזור רק לקראת 12 בלילה וכולם התפנו להכנת ארוחת הערב. סטייקים וקבבים על האש, שניצלים וצ'יפס בשמן רותח, פיתות, סלטים, מתוקים ואפילו עוגה עם נר, שגיל לא שכח להביא כדי לחגוג יומולדת לאישתו, שרון. ואם כל זה לא מספיק, החלה ברקע סופת ברקים מדהימה, שהשלימה בצורה הכי מרשימה את כל מה שקורה כאן מסביב.

מסע חוצה ישראל ל-6 ימים פסח 2023 - יום 5

הבוקר עלה על המחנה שלנו ואם לומר את האמת, החזאי שהבטיח שהגשם יחזור מ 3-6 בבוקר טעה והמחנה שלנו היה יבש יחסית, אחרי לילה ללא גשם. בתדריך הבוקר שוב עלתה השאלה "מה עושים..?" וכמידי בוקר עניתי חזרה שממשיכים כמתוכנן ושניקח החלטות בהתאם למצב.

תחילה יצאנו מהחניון ויצאנו עם ציר הנפט עד לחניון בארות. שם פגשנו בשני רכבים נוספים שמצטרפים אלינו ליומיים האחרונים. עשינו סיור קצר בשלוחת מוחילה, צפינו בבריכות המלאות במים, ביקרנו בתותח החרסית ואחריו יצאנו מהשמורה ועלינו על כביש 40, לכיוון דרום.

בצומת של כביש 40 עם זה שמוביל להר מישר פנינו שמאלה ומזרחה ונכנסנו לשביל המוביל לנחל עשוש. תחילה השביל כבוש ומסודר אבל ברגע שהגענו לנקודה שבה הוא מתחבר עם הנחל, אפשר היה לראות שהשיטפונות ביקרו גם כאן והשביל המוכר איננו עוד. ביקשתי מהחבורה לרדת במקום ולחכות לי ונכנסתי עם רכב נוסף כדי לבחון את תחילת הדרך. ככל שהתקדמתי מצב הדרך רק הלך והחמיר ואיתו, הרצון שלי לאתגר את החבורה ולהעשיר את שק החוויות של כולנו.

חזרנו לחבורה, נאספנו למעגל ואמרתי שהנחל נראה מדהים אבל השביל איננו. אפשרות אחת היא לוותר עליו ולצאת למסלול אחר שגם בו עלולות להיות הפתעות שכן הדרום כולו עבר הלילה טלטלה. האפשרות השניה היא לצאת, אבל תחת שינוס מתניים ואופן התקדמות שבו בכל פעם שאגיע למכשול, אקרא לכולם בקשר להתקדם אליי, כולם ללא יוצא מהכלל מגיעים למכשול, מבצעים במהירות עבודות מע"ץ וכולנו יחד, נעבור את מסלול הנחל כולו. ההחלטה על אפשרות 2 היתה מיידית ובפה אחד.

יצאנו לדרך. השביל כאמור כמעט ונעלם ובמקומות שעברתי בהם בעבר עם שיירות ארוכות, עמדו כרגע בולדרים ענקיים ועצים שבורים. במקומות שלא היו סלעים שחסמו את הדרך, נפרצו ערוצים עמוקים ורחבים ואת הכל, היינו צריכים ליישר כדי שכל הרכבים יוכלו לעבור ללא פגע. החבר'ה עמדו בהבטחתם והרביצו עבודה מהירה ויעילה, גברים, נשים וילדים, כל מי שיכול היה להביא סלע או אבן נתן יד ומהר מאוד כל מכשול הפך למעבר בטוח.

כעבור כ-3 שעות מרגע שנכנסנו לנחל הגענו לגב עשוש ועצרנו לארוחת צהריים, כשמאחורינו פחות מ-5 ק"מ. המסלול של נחל עשוש נמשך לאורך של כ-30 ק"מ מה שהופך לנתון מעט מטריד, שכן חישוב מתמטי פשוט הצביע על כך שבקצב הזה, את הלילה הקרוב נעשה כאן, בתוך השמורה.

סיימנו את ארוחת הצהריים והשיירה הארוכה ממשיכה בקצב.. של סלילת כביש. אני מתקדם בראש הטור מרחק של בין 30 ל-300 מטר, עוצר לפני מכשול כלשהו, קורא לכולם בקשר שמגיעים במהירות ותוך רגעים ספורים עמד לו מעבר מכשול לתפארת וכולנו המשכנו הלאה. כך זה התנהל במשך שעתיים-שלוש נוספות עד כמעט אמצע הנחל, משם כבר יכולנו להגביר קצב ולהנות מיופיו של הנחל ולשמחתינו כל זה קורה עדיין בשעות האור.

כשהגענו למפגש הנחל עם כביש 90 ופחות מק"מ מהכניסה לישוב צוקים, חזרנו למציאות. קונוסים על הכביש, ניידות משטרה ואספלט מפורק, רמזו לנו עד כמה הבלאגן בחוץ חגג, בזמן שאנחנו היינו עסוקים בסלילת סמ"ש חדש בנחל עשוש. נכנסנו לתחנת הדלק בצוקים לתדלוק נוסף וקצת קניות ונאספנו לתדריך ערב קצר.

המצב הוא שכל הכבישים מאילת צפונה, 12, 90 ובהמשך 40, החל מהרגע ולפחות עד מחר בבוקר, סגורים לכל רכב. אנחנו לא יכולים להכנס חזרה לשטח ובטח שלא לחניון הלילה המתוכנן, שכן יש צפי ודאי לגשמים חזקים ושיטפונות, ברחבי הנגב והערבה כולה. החלטתי לבדוק שתי נקודות שקיבלתי מהמשרד שלנו ושתיהן לא מתאימות לקבוצה גדולה כשלנו ובלי ששמנו לב, השעה 21:00 חלפה לה לפני כמה דקות.

החבר'ה עייפים ורעבים, אבל אפשר לראות אצל כולם סוג של זיק בעיניים, כזה שאומר שכולם ערים לכך שכולנו נמצאים עמוק בתוך אירוע חוויתי ומאוד לא רגיל. אספתי שוב את כולם אליי והסברתי שבמידה ונשאר כאן בשטח, סיכוי טוב מאוד שנקום מחר בבוקר לסוג של עוצר. הכבישים יהיו סגורים לתנועה וכמובן שלשטח אסור יהיה להכנס, מה שאומר שנאלץ להישאר במקום ולחכות להוראות אחרות, שיגיעו מתישהו. האפשרות השנייה היא לעלות לרכבים עכשיו, לרדת לאילת ולעשות שם את הלילה. לקח לקבוצה כולה שנייה אחת של שקט עד שהבינו שאני מדבר ברצינות ולאחריה, גל של צהלות שמחה ובריצה כולם עלו לרכבים ושוב אנחנו בנסיעה.

אמנם ממש לא בהתאם לתיכנון, אבל החבורה שומעת אותי כבר כמה ימים חוזר ואומר בכל תדריך בוקר שהמפה המסומנת, היא בסה"כ בסיס נהדר לשינויים, אז הנה, כולנו בנסיעה לחניון לילה באילת, זה שבעצם היה אמור להיות נקודת הסיום למסע כולו.

הגענו לחניון הלילה מעט לפני 22:00 ותוך דקות המאהל כבר עומד ואיתו מנגלים עם בשרים, קולות חיתוך וקיצוץ ורגע לפני הסוף, אפשר כבר להכתיר כאן את כולם כמקצוענים.

מסע חוצה ישראל ל-6 ימים פסח 2023 - יום 6

התעוררנו לבוקר חמים עם שמיים כחולים ובשעה 08:00 כולם עומדים לתדריך בוקר אחרון למסע כולו. מאחר וחניון הלילה בנחל שלמה היה אמור להיות נקודת הסיום שלנו, אנחנו פשוט נחזור לאחור, צפונה, בדרך שהיינו אמורים להגיע לכאן. מזג האוויר נראה טוב אבל כבר אתמול היו שמועות רבות שלקראת הצהריים הוא ישתנה שוב, אז אנחנו לוקחים בחשבון שיש סיכוי טוב שמתישהו, נאלץ לצאת מהשטח ולחזור חזרה לאילת.

חניון הלילה של נחל שלמה נמצא בדרומה של שמורת מסיב אילת והשביל שמלווה את הנחל הוא סמ"ש אדום. אנחנו יוצאים לדרך, הפעם ובשונה מהמסע כולו, לכיוון צפון והנוף מרהיב מכל עבר. הר רחבעם והר יהושפט ואחריהם, הר אסא, שלמה ויהורם, מטפסים חזק בגובה ומתקשטים בצבעים שונים. כל כך יפה כאן שאפילו יצאנו לטיפוס רגלי לאחת התצפיות וכדי שלא לעזוב כאן מהר מידי, עצרנו להפסקת קפה כשברקע, בין ההרים, מפרץ אילת מבצבץ לו.

מידי פעם השביל מחזיר אותנו לקטע קצר בכביש ובהזדמנות הראשונה שיש אנחנו יורדים שוב מהאספלט, משלבים 4X4 וממשיכים בשבילים. בירידה לקניון האדום אנחנו ממשיכים עם הסמ"ש האדום, חוצים את נחל שני שגם עליו עבר שיטפון והרס את השביל המוכר ועולים על שביל ארוך שחוצה את מישר סעיפים. מזג האוויר מאפיר עם כל רגע שעובר והתכנון שלנו הוא לטפס להר ברך לארוחת צהריים מאוחרת ואחרונה.

אבל תיכנונים לחוד ושיטפונות לחוד ומתחילות להגיע אלינו ידיעות, שגשם כבד עומד לפקוד את המקום ובעקבותיו יסגרו שוב כל הכבישים. אנחנו לוקחים החלטה פה אחד, עולים על הכביש ויורדים חזרה לחניון אחר בנחל שלמה ועוצרים לארוחת צהריים אחרונה, היא נקודת הסיום למסע שלנו.

זהו, מסע חוצה ישראל נוסף ומוטרף לגמרי הסתיים לו. היה לנו הכל, מחשש ביטחוני ושרב בשלושת הימים הראשונים ועד למזג אוויר חורפי קיצוני, עמוס ברוחות ושיטפונות שפרקו לנו את הדרך בשלושת הימים האחרונים, וכל אלה דרשו מאיתנו ערימות של נחישות, סבלנות ועבודה קשה. את כל זה אי אפשר היה לעשות בלי הקבוצה הגדולה והנהדרת שהיה לי הכבוד להוביל, שלמרות כל התנאים הלא פשוטים ולמרות אינספור טלפונים, תחינות, דרישות ובקשות שקיבלו מהבית, כולם התעקשו להישאר ולהמשיך את החוויה המדהימה שעברנו.

תודה לכל אחת ואחד מכם, קטנים וגדולים, על הסבלנות וקור הרוח, על האווירה הטובה, על הצחוק, על השיחות והשיתופים ובעיקר, על האמון שנתתם בי לכל אורך הדרך.
אתם אלופים אמיתיים...!
להתראות בטיול הבא,
קובי.